רפואה סינית מסורתית- אלפי שנות ניסיון
רפואה סינית מסורתית היא תורת ריפוי ודרך חיים, אשר מסתכלת על הגוף ועל על הנפש כאחד.
הידע והניסיון הצטברו במשך אלפי שנים. הרפואה הסינית המסורתית צמחה מתוך התרבות והפילוסופיה הסינית.
עדויות ראשונות לעיסוק ברפואה הסינית נמצאו מלפני 5000 שנה על ידי ארכיאולוגים באזור הגבול של סין ומונגוליה, שמצאו אבנים בצורת מחטים. בימי שוללת שאנג לפני 3000 שנה התגלו עצמות שעל גבן תועדו כעשרה סוגים שונים של מחלות שונות ושיטות ריפוי.
בימי שושלת צ'ין יצאה לאור הקלאסיקה, שנחשבת אבן היסוד של הרפואה הסינית "ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב" (305-204(BC. הספר מרכז את כל הידע שהצטבר עד אותה תקופה. הוא מתעד את שיחותיו של הקיסר הצהוב עם שריו ויועציו, הוא מכיל ידע רב על תזונה, דרך חיים ומניעת מחלות.
בעבר, תהליך ההכשרה של מטפל ברפואה סינית נמשך 15 שנה. בשנים אלה הוא למד את השפעת מחזור הטבע על גוף האדם, פיזיולוגיה של אברי הגוף, טכניקות אבחנה שונות והתמחות קלינית אצל המורה שלו.
הרפואה הסינית התפתחה ושגשגה עד שנת 1912- סוף עידן הקיסרות בסין.
תחת השפעת המערב, סין החלה לעבור תהליך של התחדשות ושינוי. התרבות החלה להעלם, טקסים איבדו מערכם, ויחד עם כל זה הרפואה הסינית איבדה ממעמדה ואת מקומה מתחילה לתפוס הרפואה המערבית. בשנת 1966 החלה המהפכה התרבותית בסין, מהפכה שחרטה על דיגלה את מחיקתה הסופית של תקופת הקיסרות. במהפכה זו, בין היתר, סולקו ונטבחו כמעט כל הרופאים שעסקו ברפואה הסינית העתיקה ונשרפו ספרים הקשורים לרפואה הסינית.
מעשה קיצוני זה הביא את סין למחסור חמור ברופאים ובידע רפואי.
מצב זה גרם למאו לגייס את כל הרופאים שנשארו בסין כדי להקים מחדש את הרפואה הסינית המסורתית ולהגדיר אותה כ"אוצר לאומי".
רפואה סינית מסורתית- הכניסה למדינות המערב
הפורטוגלים היו הראשונים מאה ה- 16 שנחשפו והביאו את הרפואה הסינית למערב.
באנגליה, גרמניה, הולנד ובצרפת היו כמה עדויות בספרי רפואה על יעילות הדיקור סביב 1700-1800.
ב- 1971 ביקר נשיא ארה"ב, ניקסון בסין. כתב אמריקאי מהניו יורק טיימס, שליווה את הביקור, אושפז בבית החולים בשל דלקת בתוספתן. בבית החולים הוא עבר טיפולי דיקור על מנת לטפל בכאבים שהיו לו. כשהוא חזר לארה"ב לאחר מכן הוא פרסם כתבה בעיתון "ראיתי את העבר, והוא אומנם פועל".
פרסום זה הכניס לתודעת המערב את הרפואה הסינית המסורתית.
ב 1998 פורסם בעיתון הרפואי Jama (The journal of American medical association) מסקנות וועדה של NIH הדנה בנושא הדיקור. הוועידה הורכבה מקרוב ל 30 מומחים בתוחמים שונים, ועל השולחן הוצגו מחקרים ומאמרים מה- 30 השנים האחרונות.
בוועידה נאמר, שתועלת הדיקור היא חזקה כמו הרבה תרופות מערביות שונות. תופעות הלוואי של הדיקור הן נמוכות מאוד ובד"כ נמוכות מהטיפול הקונוונציונלי.
רפואה סינית מסורתית- טיפול יעיל למגוון רחב של בעיות
טיפולי רפואה סינית יעילים למצבים רבים כמו: בחילות, הקאות, בעיות עיכול, שיקום לאחר שבץ, כאבי ראש, בעיות במחזור האישה, אלרגיות, פיברומיאלגיה, כאבי גב, תסמונת התעלה הקרפלית ועוד.
רפואה סינית מסורתית- מושגים בסיסיים
Yin & Yang
המבנה האנרגטי הבסיסי ביותר. שני כוחות מנוגדים זה לזה, משלמים זה את זה, תלויים זה בזה, כל אחד מכיל את השני, ללא איזון ביניהם- אין קיום,
ה- Yin, הצד האפל של הגבעה. לילה, קור, מנוחה
ה- Yang, הצד המואר של הגבעה. יום, חום, פעילות
כל האבחנה והטיפול ברפואה הסינית מתבססת על איזון בין שני הכוחות האלה.
QI
הכוח המניע, הקטליזאטור לכל השינויים שלנו בגוף ובטבע. את ה QI אנחנו מקבלים מ 3 מקורות: מההורים (בזמן הלידה), מהחמצן ומהתזונה. על מנת לשמר את ה QI עלינו לחיות חיים מאוזנים, לאכול טוב ולנשום. הרפואה הסינית עובדת דרך וויסות ה QI בגוף. המטפל מזהה את מקור הבעיה ומחליט האם צריך לחזק את ה QI או לפזר.
ה- QI זורם בגופנו בתוך תעלות אנרגיה המכונות מרדיאנים. בגופנו 12 מרידיאנים ראשיים ועוד 8 עמוקים יותר, המרשתים את גופנו. בבעיות של כאב, לדוגמא, המטפל מזהה את המרידיאן הפגוע ודרך זה הוא בונה את הטיפול.
תיאורית האיברים
כמו ברפואה המערבית, גם ברפואה הסינית יש איברים פנימיים. הסינים הגדירו 12 איברים עיקריים בגוף האדם, שלהם מספר תפקודים אנרגטיים. לעיתים יש קורלציה בין התפקוד הסיני לתפקוד המערבי.
תפקודי האיברים הסינים:
הריאות (Fei): נשימה- הכנסה של Qi "נקי" והוצאה של Qi "מלוכלך", פיזור ה- QI בגוף, מתבטאות בעור והשיער הגוף.
המעי הגס (Da Chang): אחראי על ספיגה חוזרת של נוזלים וייצור והפרשה של צואה.
כיס המרה (Dan): אחסון מיצי מרה, שולט על הגידים ואחראי על יכולת של קבלת החלטות
הכבד (Gan): מאחסן דם, אחראי על זרימה חלקה של Qi, מזין גידים ורצועות, מזין את העיניים ומאפשר את
הראייה.
המעי הדק (xiao Chang): מפריד בין עיקר לטפל, מפריד בין הנוזלים הטהורים לעכורים בגוף
הלב (Xin): הקיסר של הממלכה. אחראי על ייצור הדם ועל כלי הדם, שלוט בזיעה,
בתוכו שוכן ה- Shen (הנשמה, הצורה הטהורה ביותר של QI ), נתפח אל הלשון (טעמים ויכולת
(תקשורת)
מעטפת הלב (xin bad): מגן על הלב מפני גורמי מחלה פנימיים (רגשות) וחיצוניים
המחמם המשלוש (San Jiao): זוהי פונקציה בגוף, ולא איבר בפני עצמו. אחראי על השקיה ועל מעברי מים,
מטבוליזם
הקיבה (Wei): פירוק ראשוני של מזון, הורדה של המזון כלפי מטה, מהווה את מקור הנוזלים בגוף
הטחול (Pi): הופך את המזון ל- Qi, שומר את הדם בתוך כלי הדם, שומר על כל האיברים במקומם, שולט
בשרירים ובגפיים
כליות (Shen): מאחסנות Jing (הצורה החומרית ביותר של Qi), שולטות במשק המים, שולטות בפתחים תחתונים (שתן וצואה), מזינות את שיער הראש, נפתחות לאוזניים, בתוכן שוכן ה- Zhi (כח הרצון, הפוטנציאל)
שלפוחית השתן (Pang Guang): אחראית על אגירתו והפשרתו של השתן, מבצעות הפרדה אחרונה בין נוזלים טהורים לעכורים.
רפואה סינית מסורתית – שיטות טיפול
- הדיקור הסיני/האקופונקטורה הוא ענף מרכזי וחשבו ברפואה הסינית. הדיקור נעשה בעזרת מחטים קטנות ודקות על גבי נקודות בגוף. הדיקור מחזיר את האיזון האנרגטי לגוף וכך משפר את בריאותנו.
הדיקור הסיני נחשב לאחת השיטות העתיקות ביותר לטיפול בכאב.
איך זה עובד?
על גבי הגוף יש למעלה מ 2000 נקודות.
ברפואה הסינית כאב=תקיעות, כלומר אם לא תיהנה זרימה טובה של QI במרידיאנים, בסופו של דבר ייווצר כאב.
לאחר שהמטפל מאבחן את מקור הבעיה הוא מחדיר מחטים לנקודות רלוונטיות, ובכך משחרר את החסימה ומשיב את האיזון לגוף המטופל.
ברוב הפעמים לא ידקרו נקודות על המקום הכאב. ברוב המקרים הנקודות שיבחר המטפל יהיו רחוקות יותר, ובך תיווצר השפעה גדולה יותר לארוך זמן.
הדיקור יכול לעזור לא רק במצבי כאב, אלא גם ב: בחילות, הקאות, אינסומניה, בעיות במחזור האישה ועוד.
- מוקסה- הלענה הסינית. משמשת להחדרת חום לגוף או להפעלה חזקה יותר של נקודת הדיקור. מגיעה בצורות שונות
- צמחים- רפואת הצמחים היא כלי מדהים ויעיל ברפואה הסינית. מאות צמחים (על שלל חלקם), מינרלים, וחלקי בעלי חיים משמשים לטיפול במגוון רחב של בעיות: בעיות במערכת העיכול, בעיות עור, נשימה, סוכרת ועוד.
לרוב הצמחים אינם נלקחים כבודדים אלא משולבים אחד עם השני בתוך פורמולה, ובכך נוצרת סינרגיה.
תחילת רפואת הצמחים משויכת לתקופת הקיסר שן נונג, שנחשב לאבי החקלאות בסין (220 לפנה"ס). הספר שנכתב בזמנו, נחשב לאבן היסוד בתחום צמחי המרפא.
כמה שנים מאוחר יותר, בתקופת שושלת חאן, כתב הרופא הנודע ג'אנג ג'ונג ג'ינג , מי שנחשב לאבי פורמולות הצמחים, את ספרו shan han lun- מחלות הנובעות מקור. הספר מכיל למעלה ממאה פורמולות, והוא נחשב למקור רוב מרשמי הצמחים המסורתיים.
בהמשך השנים נאספו עוד צמחים ועוד פורמולות ונעשו מחקרים בנושא, אשר אוגדו לספרים בתחום.
לכל צמח יש את התכונות שלו: טעם, טמפ', איברים עליהם הוא משפיע ותפקוד.
את פורמולת הצמחים ניתן לקחת בכמה צורות: בתור מרתך: המטופל מקבל צמחים מיובשים, שאותם הוא מבשל בעצמו בבית ולאחר מכן שותה את מיצוי הצמחים.
אבקה: מיצוי הצמחים בתור אבקה, שאליה מוסיף המטופל מים או טינקטורה, שזו שיטה נוספת של מיצוי הצמחים בתוך אלכוהול.
בסין, השיטה העיקרית היא מרתך של צמחים מיובשים (raw) ובארץ נפוץ יותר לראות את האבקה. ההבדלים נובעים בעיקר בגלל הבדלי תרבויות וטעם. הצמחים שמגיעים מסין לארץ, נמצאים תחת בקרת איכות קפדנית מאוד ומאושרים על ידי משרד הבריאות.
- Twina/shiatsu- טכינקות מנואליות העובדות על פי התיאוריה והאבחנה הסינית.
- תזונה- הסינים חילקו את המזונות לפי עונות השנה, טעם, טמפרטורה, צבע, מזונות שמחזקים ומזונות שמפזרים.
אולי יעניין אותך:
רוצה לקבוע תור עכשיו? מלא את הפרטים ונחזור אליך בהקדם:
יובל בלייר
אולי יעניין אותך לקרוא עוד על:
